מה מסתתר מאחורי נוסח הברכה בהדלקת נרות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
מה מסתתר מאחורי נוסח הברכה בהדלקת הנרות- "להדליק נר של שבת קודש"? כתוב בתורה בפרשת שמות "זכור את יום השבת לקדשו". מפסוק זה למדו חכמים- שיש מצוה מהתורה להזכיר את יום השבת ובכך לקדש אותה. כלומר, כאשר השמש שקעה ונכנסנו ליום השבת קודש- כל איש ואישה מחוייבים להזכיר את יום השבת קודש, ובהזכרה זו- מקדשים אותה.

ונחלקו חכמים:

א. האם כאשר מתפללים ערבית ומזכירים בתפילה את קדושת השבת)כגון "מקדש השבת"(- בכך מקיימים מצוה זו.

ב. או שמקיימים מצוה זו- כאשר הבעל מגיע לביתו לאחר תפילת ערבית, ועושה קידוש על כוס היין, ובנוסח הקידוש מזכיר את קדושת השבת.

להלכה פסק אדמו"ר הזקן (בעל 'שולחן ערוך הרב'):

כדיעה הראשונה. ולכן, כאשר מגיע בעל הבית לביתו לעשות קידוש על כוס היין- הוא מקיים בכך תקנת חכמים )מצוה דרבנן( בלבד, שתיקנו לעשות קידוש על כוס של יין, כי את המצוה הנ"ל מהתורה- כבר קיים כאשר הזכיר את קדושת השבת בתפילה כנ"ל.

ולפי זה- לבעל הבית 'תלמיד חכם' יכולה לעלות שאלה מעניינת: אם אני הזכרתי בתפילת ערבית את קדושת השבת- ובכך קיימתי מצוה מהתורה, ואחר כך כאשר הגעתי לביתי ואני עושה קידוש על כוס היין- בכך אני מקיים תקנת חכמים )מצוה מדרבנן (כנ"ל. איך אוכל להוציא את אשתי ידי חובת קידוש, כאשר היא לא התפללה ערבית וממילא עדיין לא הזכירה את קדושת השבת כלל- ועכשיו אין אנו חייבים במצוה זו במידה שווה, שהחיוב שלה מהתורה ושלי מדרבנן- ומכיון שכך, אולי יש לי בעיה להוציא אותה ידי חובה?

ואכן הפוסקים עמדו על שאלה זו ודנו בה- ונתנו כמה תירוצים על כך. אחד מההסברים הוא:

שכאשר האישה מדליקה נרות שבת, ונוקטת בלשון "להדליק נרות של שבת קודש"- בכך היא מקיימת מצות קידוש השבת מהתורה )כדיעה הראשונה כנ"ל- כפסיקת רבנו(.

ולכן, כאשר הבעל מעוניין להוציא את אשתו ידי חובה בקידוש על כוס היין- אין בזה בעיה, כי כל אחד מהם כבר קיים מצוה זו מהתורה, וחייבים במידה שווה כפי תקנת חכמים- שתיקנו לקדש על היין.

הרב אביב תורג'מן – ר"מ ומשפיע

השאר תגובה

עוד מאמרים

אז מה מצב הנשמה שלך?

הירשם וקבל ישר למייל את העלון השבועי של ישיבת "ופרצת". בעלון חיזוקים ודברי תורה וגאולה ישר לנשמה.

נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט