בחודש תשרי תשל”ו (1975) נדהמו בעולם החרדי לשמוע שבלילה
השני של הקפות שמחת תורה אצל הרבי ב 770- , כובד מר חיים כהן (שופט בג”ץ לשעבר) בהקפה עם ספר תורה במניין הרבי והתכבד באמירת אחד מפסוקי “אתה הראת”.
האמת שההחלטה להעניק לו את הכבוד הזה לא הושגה בקלות. חיים כהן בשנותיו הצעירות יותר היה יהודי חרדי וחבר באגודת ישראל, אך מאוחר יותר ניתק את קשריו עם היהדות. הוא קידם רעיונות ליברליים, ואף התחתן עם גרושה למרות שהיה כהן. הוא גם היה אחד היוזמים הראשיים ואחד השופטים החתומים על חוק “מיהו יהודי” הבזוי שגיור אינו חייב להיות על פי ההלכה, סוגיה שגרמה עגמת נפש עצומה לרבי.
חיים כהן התגאה בכינוי שהצמיד לו הרב צבי יהודה קוק, “אלישע בן אבויה של ימינו”, והיה בעיני הרב קוק “אבי אבות האפיקורסות ביהדות”. הוא היה עד כדי כך אתאיסט שסירב להיקרא “חילוני” וראה בכך פגיעה באפיקורסיותו לכן כאשר השופט בג”ץ חיים כהן הגיע להקפות אצל הרבי בשמחת תורה ללא התראה מוקדמת יחד עם משלחת הקונסוליה הישראלית שבניו יורק, היו הגבאים ב 770- בספק האם אכן יש לכבד אדם כזה. הם גם היו מודאגים מכך שהקהילות החרדיות תבואנה בטענות קשות נגד ליובאוויטש עבור ההכרה באדם הידוע לשמצה בשל התנגדותו לכל דבר היקר לשומרי תורה ומצוות. הדילמה הייתה גדולה שבעתיים כי הבינו שבמידה ויחליטו לכבד אותו,ההתנגדות תתמקד בזה שהדבר נעשה בנוכחות הרבי, וכנראה גם בהסכמתו.
אף אחד לא רצה לקחת אחריות על ההחלטה והשלכותיה. המפלט היחיד היה לשאול את הרבי בעצמו. אחד המזכירים פנה לרבי בשאלה כיצד לנהוג. הרבי ענה מידית:”יהודי נמצא כאן בהתעוררות תשובה, ואתם לא רוצים לתת לו ספר תורה?!”
לכן כיבדו את השופט חיים כהן להחזיק ספר תורה, והוא אפילו אמר פסוק אחד של “אתה הראת” ולאחר מכן נכנס למעגל הריקודים יחד עם כל האחרים שכובדו ב’הקפה’. השופט כובד בספר תורה גדול וכבד, אך הוא רקד עם הספר תורה בשמחה ובהתלהבות. הרבי התחיל בעצמו את הניגון “עוצו עצה ותופר”, ובמשך 45 דק’ ללא הפסקה נופף בידיו ומחא כפיים כדי להגביר את השירה.
האנשים הרוקדים, כולל חיים כהן, התעייפו מאוד וחשבו להפסיק על מנת לנוח אך לא העזו כל עוד הרבי מגביר את השירה. כל משך ההקפה הביט הרבי מידי פעם בשופט כהן מחזיק בספר התורה ורוקד בכל עוז.
כפי שחששו אכן היו כאלה שהביעו הסתייגות מההחלטה לכבד את שופט הבג”ץ והאשימו את ליובאוויטש בתמיכה באויבי הממסד הדתי . ורבים מחסידי חב”ד היו בעצמם נבוכים מהאירוע.
לאחרונה, 30 שנה מאוחר יותר, התגלו פרטים חדשים לגבי אירוע זה. לחיים
כהן היה ידיד נפש שגר במנהטן, ובכל פעם שביקר בניו יורק התארח אצל ידיד זה.
מספר שנים לאחר שמחת התורה ההיא נפגש אחד השלוחים במנהטן
עם ידידו של השופט כהן והזמין אותו לבוא אל הרבי. אותו חבר דחה
את ההצעה בתוקף ואמר: “מאז שחיים כהן השתתף בהקפות אצל
הרבי הוא שינה רבות מהשקפותיו ודעותיו בנוגע ליהדות. אני עדיין
לא מוכן לשנות את הדעות שלי. אני הוא זה שסובל כתוצאה משמחת
התורה של חיים כהן אצל הרבי!!”
